לְאִשָּׁה בַּת 44 נִגְמְרוּ הַמִּלִּים.
לִפְנֵי שָׁנָה אָמְרָה הַרְבֵּה
וְהַשָּׁנָה שׁוֹתֶקֶת.
לִפְנֵי שָׁנָה שֶׁטֶף מִלִּים פָּרַץ מִמֶּנָּה,
כְּמוֹ נִפְתַּח בָּהּ סֶכֶר,
וְהַשָּׁנָה יָבְשָׁה.
לִפְנֵי שָׁנָה אֵשׁ לֶהָבָה הִשְׁתּוֹלְלָה בָּהּ
וְהַשָּׁנָה כָּבְתָה.
אוּלַי נוֹתַר בָּהּ
אוּד אֶחָד...
הִיא מְחַפֶּשֶׂת,
הִיא תִּמְצָא אוֹתוֹ,
וְתַצִּית עַצְמָהּ מֵחָדָשׁ.